ב-14 במאי 1948, ביום שישי דוד בן-גוריון מחליט להכריז על מדינת ישראל בשעה 4:00 אחר הצהרים ולחתום על מגילת העצמאות. במוזיאון תל-אביב שבשדרות רוטשילד כבר מכונסים חברי מועצת העם, האמורים לחתום על המגילה, לצד עשרות אורחים נכבדים. המונים צובאים מחוץ למוזיאון. לוח הזמנים דוחק בבן-גוריון לקראת כניסת השבת ומועד יציאתם של חיילי המנדט הבריטי.
אבל לפתע, בין שלל הבעיות המובילות לקראת הרגע ההירואי של אותו יום היסטורי, צצה לה בעיה פעוטה אחת - באיזה עט יחתום בן-גוריון ויחתמו אנשי מועצת העם? ועל איזה נייר יחתמו. בעוד מגילת הקלף איננה מוכנה? והרי מחסן מכשירי הכתיבה של המוזיאון כבר נסגר.
הפתרון נמצא בחנות מוצרי הכתיבה הקרובה של לאוטמן, ששכנה לא הרחק מהמוזיאון ברחוב נחלת בנימין. לאוטמן הפירמה הוותיקה ביותר בארץ ישראל לצרכי משרד שנוסדה כעשרים שנה קודם לכן, היתה שם גם באותם אחר-הצהרים דחופים ובהולים של יום שישי ההיסטורי. דורית רוזן, מזכירתו של בן-גוריון, אצה רצה לחנות לאוטמן כדי לבחור עבור בן-גוריון את העט היאה למעמד שכזה, וכפי שמתואר העניין בספרו של פנחס יורמן "32 דקות ראשונות": "... הממונה על מחסן מכשירי הכתיבה פתח את ממלכתו רק פעם אחת ביום, לחצי שעה ב-11.00 עד 11:30 לפני הצהרים-וזהו. כלום נשמר, ׳משטר ונוהג׳ קפדני יציב זה אפילו ביום הרה- גורל של ה- 14 במאי 1948?! בלשון הצברים אפשר להשיב: ביום זה גם...
אי לזאת כל אימת שדורית רוזן-שעבדה בלי עזרה טכנית ושימשה לעצמה גם נער שליח-נזקקה בדחיפות לאביזר משרדי כלשהו מחוץ למחצית השעה המקודשת. היא רצה אל "לאוטמן", שם היה חשבון פתוח ל׳ועדת המצב׳ ולגילגולה הנוכחי. היא ביקשה להראות לה מבחר עטים נובעים ׳מסוג מעולה׳ ולבסוף רכשה עט-נובע עם ציפוי מוזהב וקסת דיו כחולה.
בעוד ארבע שעות יעקבו מאוד זוגות עיניים אחר עט-נובע זה, שיעבור מיד ליד של חותמי המגילה. העט יישמר חודשים מספר בסייף של אפ״ק בתל-אביב, ויועבר אחר כך למשמרת בגנזך המדינה, בו הוא נשמר עד עצם היום הזה. דורית הבינה, כי הזמן לא יספיק כדי לכתוב את הנוסח הסופי של הכרזת העצמאות על הקלף. לכן רכשה, יחד עם העט והדיו, גם נייר תכלת, שישמש עטיפה חיצונית לשלושה דפים משוכפלים, מהם יקרא בן גוריון את ההכרזה
לאוטמן רימון יבוא ושיווק בע"מ.
א.ת כפר קסם, ת.ד 648 ראש העין.
טלפון 03-6889002 / פקס 03-6390490
